בְּכָל  עִיר,  נֹאמַר  אִיסְטַנְבּוּל              בְּכָל  עִיר,  נֹאמַר  אִיסְטַנְבּוּל,   צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה   כֶּרֶךְ עָבֶה   שֶׁל כָּל  הַשִּׁירִים   שֶׁנִּכְתְּבוּ  עָלֶיהָ   כָּךְ שֶׁכְּשֶׁנָּבוֹא  בִּשְׁעָרֶיהָ נֵשֵׁב  בַּחֲדָרֶיהָ וְנִקְרָא… נִקְרָא… נִקְרָא…   אַחַר כָּךְ   נֵצֵא   לָרְחוֹבוֹת:               כְּרֵסֵנוּ מְלֵאָה  כְּמוֹ  תֵּל אַרְכֵאוֹלוֹגִי, לִבֵּנוּ צָמֵא           כְּמוֹ  אַמַּת מַיִם   שְׁבוּרָה.